איך למנוע מהמחמם בחדר האמבטיה שלכם להפוך למקור סכנה
שימוש במנורות אינפרא-אדום בחדר אמבטיה יכול להיות מסוכן אם לא נוקטים באמצעי זהירות. יש שם אדים בכל מקום, ויש סיכון תמידי שהמים יגיעו לרכיבים האלקטרוניים. המארזים הרגילים אינם מספיקים כאן. יש צורך במערכת שבה החשמל והלחות לא יפגשו אחד את השני.
איך אנו שומרים על הבטיחות
ברוב המקרים, הבעיות נוצרות בנקודות החיבור. שם נוצרות ניצוצות. כדי למנוע זאת, אנו משתמשים במארזים מקרמיים סגורים עם חומרי סיכה מסוג סיליקון. זה יוצר “מבצר” סביב החוטים. רכיב החימום עצמו נמצא בתוך זכוכית קוורץ באיכות גבוהה, מה שמונע ממנו להעביר חשמל.
אך אנו לא סומכים רק על החומרים האלו. אנו משתמשים גם במנגנון GFCI – מנגנון שמונע תקלות חשמליות. ברגע שהמנגנון מזהה חדירה של מים, הוא כובה את החשמל. אנו גם מוודאים שכל המארזים עומדים בתקן IPX4 או גבוה יותר. במילים פשוטות: זה מונע מהמים להגיע לרכיבים האלקטרוניים.
התמודדות עם חום ולחות
הלחות משנה את המצב. היא משפיעה על תנועת החום. אנו משתמשים במנורות אינפרא-אדום בעלות גלים קצרים, כיוון שהן מחממות את הגוף, ולא את האוויר הלח סביבנו. כך המנורה לא נהפכת למקור להצטברות אדים.
יש גם את נושא החוטים. זו הנקודה שבה אנשים בדרך כלל עושים טעויות. חוטי PVC רגילים יימסו או יישברו כשהם נחשפים לחום ולחות כאלו. זה עלול לגרום לתקלות חשמליות. אנו משתמשים בחוטים מצופים בטפלון או עם חומרי בידוד מסוג סיליקון. הם יכולים לעמוד בחום.
החלק הקשה: האיזון
הבעיה היא שאם סוגרים את המארז יותר מדי טוב, נוצר “תנור” בתוך המארז. הרכיבים האלקטרוניים נשרפים בגלל החום הגבוה. זו בעיה של איזון – צריך רמת IP גבוהה לשם בטיחות, אך גם צריך מערכת אוורור שתורידה את החום מהרכיבים האלקטרוניים. אם האוורור לא יהיה נכון, המנורה תישרף הרבה מהר יותר מהצפוי.